הבוקר ראיתי את הפרסום על הסרט החדש שיוסי סידר הולך לצלם. 'הערת שוליים', על שני חוקרי תלמוד, אב ובנו המתחרים זה בזה על קבלת פרס ישראל.
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,392,209,47894,.aspx
שוב יוסי סידר עושה עלינו סרט. כלומר עושה סרט על מילייה חברתי שאני חלק ממנו. אחרי ששרטט בהצלחה את חוויות הילדות ושחר ההתבגרות של ילדי בני עקיבא בשכונה ירושלמית זעיר בורגנית בשנות השמונים ב'מדורת השבט', הוא עובר למרחב העיסוק העכשוי שלי, עיסוק אקדמי בתלמוד (ובמדרש). השם של הסרט הוא הברקה. הערת שוליים. כמה משמעות מוטענת במילים ברגע שהם נעשות לשם של סרט. פתאום הערת השוליים היא לא רק ההערה שבמאמר המדעי, היא הרבה יותר, היא הערה על השוליים, אי ראייה מהותית של העיסוק הזה בחקר התלמוד כמצוי בשוליים, בשוליים של החברה שאינה חפצה עוד במדעי הרוח בכלל ובמדעי היהדות בפרט, בשוליים של אלו העוסקים בתלמוד, שרובם עושים זאת שלא בהקשר האקדמי ובדרך כלל מתוך אי הכרתו, התעלמות ממנו, או אפילו התנגדות לו, ואפילו בשוליים של השיח האקדמי במדעי הרוח והחברה, בדרך כלל גם מבלי לשוחח שיחה מספקת ועמוקה עם הנעשה במרחבי ספרות ותרבות אחרים. במידה מסויימת, אפילו בשוליים של חקר הדתות בכלל, וחקר הדתות המונותיאסטיות בפרט, וחקר כתבי הקודש של הדתות הללו במיוחד. כרכים על כרכים של מהדורות טובות ופרשנויות עקיבות התפרסמו כבר על התנ'ך, שציבור המתעניינים בו רחב אין שיעור על זה של התלמוד (בעיקר בשל הדמוגרפיה הנוצרית – יהודית), ואין בידי המבקש ללמד את ספרות התלמוד והמדרש מהדורה מקיפה וממצה של מסכת אחת מן התלמוד כולו, או כרך אחד ראוי של מאמרי מבואות רבי פנים אך בהירים להציע לתלמידיו. שוליים. הערת השוליים הפכה לסמל לעיסוק המחקרי בתלמוד, משום שבתחום זה, יותר מבתחומים אחרים, מרובות הערות השוליים, מרובות עד אין קץ, וריבוין כאילו מעיר את התחום מתוכו. מדוע דווקא בתחום הזה מרובות הערות השוליים. תרצו, תאמרו, כך דרכו של תלמוד, כשם שהתלמוד משתלשל לו מעניין לעניין (זה לא באמת ככה, לדעתי, האסוציאטיביות של התלמוד היא רק מאפיין חיצוני של סידורו, אך זה עניין אחר, הו, נפלטה לי הערת שוליים), מפנה מטקסט לטקסט, היפר טקסט שאין לו סוף, רצף שאין לו התחלה, ויש בו פיצולי פיצולים, וכדרכו של השיח התלמודי, כך דרכם של פרשניו, לפרש את התלמוד הוא לעשות אותו מחדש, הוא לכתוב עוד מפילפוליו, וכך נוצרו, בעבר ובהווה אותן צורות ספרותיות פתלתלות, שמוכרות לכל לומד תוספות, ושהערת השוליים אינה אלא המימוש האקדמי שלהן.אך לא בכך מתמצה הזיקה שבין פלפולי התוספות לבין הערת השוליים של חוקרי התלמוד. ויודע גם יודע יוסי סידר, בבוחרו בשם הזה לסרט שהוא עומד לצלם, כי הערת השוליים, כפלפולם של בעלי התוספות, שייכת לעניין נוסף, ליסוד התחרות, הרהב, הרצון להציג את הידע פעור לרווחה לפני כל העולם. כן, כמו שהאשימו חסידי אשכנז את בעלי הפלפול, כך נכון להאשים את הערות השוליים שלנו. אמרה לי קולגה מתחום קרוב לא מזמן, את עצתו הפשוטה של חוקר מנוסה: אם הערת השוליים חשובה – הרי היא צריכה להיות חלק מן הטקסט, אם אין היא חשובה, הרי אין הצדקה להכביר מילים על הקורא. זאת דרך חשיבה על כתיבה המונעת על ידי הסתכלות על קהל היעד. לא כך בכותבך מאמר שאין סוף הערות שוליים לו. במקרה הרע, נובע הדבר מן הרצון להפגין את הידע שלך, במקרה הטוב משיקול קצת יותר טהור, אך גם בבסיסו רהב גדול, מן המחשבה כי אם לא יתועד המהלך הלימודי שעשית כאן, ולא יעמוד לפני כל הקוראים במהלך כל הדורות, יהיה הפסד של ממש בכך. כך, ברור, בחר יוסי סידר בשם הערת שוליים לסרטו החדש, משום שהערת השוליים מייצגת גם את יסוד התחרות שבמקצוע, יסוד שגם הוא נמשך אחר טיבם של הטקסטים, אך כנראה הולך ובא ממקומות אחרים. שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, ידע עגנון לספר לנו, נאבקו מרה זה בזה, כמוהם כמו האב והבן בסרטו המדומיין של סידר (שעוד לא צולם, וכבר מעורר בי את כל רצף ההרהורים הזה), שמאבקיהם באים ודאי מאותו מקום. יום אחד, כך אני מפנטז, אצא מתוך העיסוק האקדמי גופא, ואנסה לנתח את התהליכים המרתקים, דרכם פעפעו המתחים וההירארכיות האופייניים לעולם הישיבות אל תוך עולמם של חוקרי התלמוד, באמצעות האדם הפשוט, שאין הוא אלא נשא של תצורות התרבות שאליהן נחשף בחייו, ובשעה שהוא עובר מהקשר להקשר, בסופו של דבר, הוא גם משמר את מה שכבר קלט לתוכו, וגם אם עבר מהקשר עולם הישיבות אל הקשר עולם חקר התלמוד האקדמי, וגם אם ראה במעבר זה מרד וגאולה, הרי בסופו של דבר העביר עימו כמה מהנחות היסוד של מסורת הלימוד. ההתנצחות במלחמתה של תורה, הפיכת המילים לחרבות. כן כן. בה בשעה שהפכו חז'ל את החרב והקשת המקראית לתפילה וללימוד תורה, למילים, הם הפכו את המילים לחרבות. אם יוסי סידר הוא במאי ראוי כמו שאני חושב שהוא – אלו הם הדברים שאני מקוה לראות בסרט שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה